הביטו בצוקי האבן המוזרים שבתמונות. עכשיו נסו לנחש איפה זה... נכנעים... טוב לא נחזיק אתכם במתח... התמונות צולמו ב-Pinnacles National Monument, כשעה דרום מזרחית למונטריי, קליפורניה. בלב הגבעות שבין החוף לעמק המרכזי יש איזור קטן ובו עמודי אבן, סלעים, וצוקים בצורות וצבעים מיוחדים במינם. את המקום אנו חבים לתהליכים וולקניים שייצרו את הסלעים לפני מיליוני שנים, לשחיקה האיטית של המים, וכמובן לממשלת ארה"ב שהכריזה על המקום כאתר לאומי כבר ב-1908 ומגינה על הנוף והחי בו לטובת חובבי הטבע והטיולים.
בניגוד להרבה פארקים לאומיים, כאן אין כביש נופי או נקודות תצפית. מי שלא מתכנן טיולים רגליים או לפחות טיולים קצרים, יכול בשקט לוותר על ההגעה למקום זה. אבל למי שרוצה ויכול לטייל, מחכה מבחר מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות. מומלץ במיוחד לעשות את אחד המסלולים שעולים לראש הרכס. אנחנו עשינו את ה-Condor Gulch & High Peaks trail – מסלול של 8 ק"מ שלקח לנו כ-3.5 שעות. בתחילה עולים לאורך אחת השלוחות לראש הרכס. העלייה היא יפה, אך היופי האמיתי מגיע כשמגיעים למעלה. שם הולכים לאורך מספר קילומטרים בתוך "גן של פסלים", מוקפים בעמודי אבן בגבהים שונים, צוקים ונקודות תצפית נהדרות לצוקים היותר רחוקים של הפארק ולגבעות שמסביב. המסלול אינו קל, אך גם לא קשה באופן יוצא דופן. לחובבי הז'אנר, יש בפארק גם מספר מסלולים הכוללים מעבר במערות – יש להצטייד בפנסים. יש גם מסלולים קלים של חצי שעה או מעט יותר ללא עליות. כמו בכל פארק אחר, גם כאן פוגשים הרבה חיות בר. כבר בכניסה לפארק פגשנו מספר צבאים, בחניה חלף לידנו קאיוטי וכאשר טיילנו בראש הרכס דאו מעלינו עשרות קונדורים.לפארק שתי כניסות, ממזרח וממערב ואין כביש המחבר ביניהן. הצד המזרחי הוא המפותח יותר ויש בו מרכז מבקרים והיצע רב יותר של מסלולים. המסלול שתיארתי לעיל יוצא משם. הכניסה המערבית היא הנגישה יותר, מאחר והיא קרובה מאוד לכביש המהיר 101. היינו גם בצד המערבי ויצאנו לטיול קצר ויפה באזור ה-Balconies. מדובר במסלול קצר וללא עליות או ירידות, לפחות בחלקו הראשון ואפשר דרכו לקבל טעימה מנופי הפארק. ישנם גם מסלולי הליכה היוצאים מהצד המערבי ועולים לראש הרכס. לכן, נראה לי שההבדל בין הצדדים לא משמעותי במיוחד כדי להצדיק את הנסיעה הארוכה לכניסה המזרחית, אם הדבר לא מסתדר.
לפי מדריכי הטיולים, התקופה הטובה ביותר להגיע למקום היא בעונות המעבר, אך גם בחורף אפשר ליהנות שם, אם תופסים יום של מזג רגוע. אנחנו הגענו לשם בסוף ספטמבר ובתחילת דצמבר. בספטמבר היה נעים. בדצמבר היה קריר, אך לא ברמה שלא נעים לטייל. אף שהמקום הוא לא בליגה של פארקים כמו ברייס או ציון, זה בהחלט מקום מיוחד. הקרבה לסן-פרנסיסקו וכביש 1 עושה את המקום לאופציה למי שמטייל באזור ורוצה לטעום קצת מנופי המדבר הפראי של המערב מבלי לנסוע עד יוטה או אריזונה. הכניסה לפארק עולה 5$ (נכון לסתיו של 2007) וחינם לבעלי מנוי של הפארקים הלאומיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה