מה עשינו ב-4 ביולי, אתם שואלים? נסענו לטייל בהרי היואינטה (Uinta). נסענו בכביש 150 מ-Kamas שביוטה ל-Evanston שבוויומינג. כביש זה הוא היחיד שממש נכנס ללב הרכס ומאפשר הצצה לנופיו: ליערות העד, לאגמים, לפסגות החשופות ולערוצים הזורמים שבעמקים. הנה תקציר הטיול שעשינו לאורך כביש זה...
לעיירה Kamas הגענו מכיוון פארק סיטי. שם מתחיל הכביש. הכביש נוסע בתוך הקניון של נהר הפרובו. הנופים כבר מהתחלה הם יפים ופסטורליים. עצרנו פה ושם לראות את הזרימה בערוץ הנחל. אחרי כמה מיילים הגענו ל-Provo river falls. לאורך קטע של כמה מאות מטרים, הנהר עובר סדרה של מפלים, כל אחד יפה יותר מהשני. יש חניה מסודרת קרוב וההליכה לאורך שביל המפלים קלה מאד. משם הכביש מטפס עד קרוב ל-3,000 מעל פני הים. לאורך הכביש יש יערות ועשרות אגמים ומבחר שבילי הליכה. הכביש ממשיך לטפס ומגיע למעבר ההרים Bald Mountain. יש שם מספר נקודות תצפית מדהימות על האזור כולו ולמי שמחפש טיול יותר אתגרי יכול לנסות לעלות לפסגת ההר. אנחנו נסינו, אבל הפסגה כולה עוד היתה מכוסה שלג והחל ממקום מסוים השביל היה חסום. ממעבר ההרים הכביש יורד לעבר Mirror Lake – ללא ספק האתר היפה ביותר וגם הכי פופולארי לאורך כביש זה (לכן הכביש גם נקרא Mirror lake scenic byway). האגם יושב בעמק יפה, מוקף ביער ובפסגות המושלגות של הרי היואינטה. אנחנו עשינו מסלול הליכה קל ויפה מסביב לאגם. אחרי ה-Mirror lake יש עוד מספר ק"מ נופיים, עם נקודות תצפית יפות. אח"כ הכביש יורד והנוף נהיה מישורי וצחיח יותר. אבל במראה האחורית עדיין יכולתי לראות את הפסגות המושלגות של היואינטה באופק.
אז מה עוד אפשר לספר... הכביש נפתח לתיירים בד"כ סביב תחילת עד אמצע יוני, בהתאם להפשרת השלגים. בעיני זו גם העונה הטובה לבקר שם, כאשר שלג עדיין מעטר את הפסגות והזרימה בערוצים בשיאה. בגלל הגובה הרב (3,250 מטר במעבר ההרים) הטמפ' שם נוחות מאד גם בקיץ ואפילו קריר. לנו היה 15-20 מעלות רוב היום ואפילו גשם קל מדי פעם. הכניסה לאזור עלתה 6$ לרכב (חינם לבעלי מנוי שנתי של הפארקים הלאומיים). בכניסה מקבלים מפת שבילים ונקודות עניין לאורך הכביש. מלונות או מוטלים אין, אבל יש הרבה חניוני קמפינג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה