את הסיכום הזה כתבה אשתי:
בצ'ופצ'יק הכי צפון מערבי של חצי האי אולימפיק בוושינגטון, שוכן לו מקום קסום באמת. חצי יער גשם, חצי צוק ניצב מול אוקיינוס סוער וחצי שמורה אינדיאנית של ציידי ליויתנים (כן אני מודעת שמדובר פה כבר באחד וחצי... אבל השלם גדול מסכום חלקיו).
ביום גשום ואפרורי עשינו את דרכינו על כביש 112 מערבה מ-clallam bay ל-neah bay. הגיבורים: אני בעלי והורי בעלי. בדרך, לקול הפצרותיו של חמי, ירדנו לרציף לראות שחפים ו-bald eagles עפים מעל הסירות. מדי פעם הוא צעק "תראו את כלבי הים מגיחים מבין הגלים". אני לא ראיתי שום דבר, אבל בעלי ואביו התלהבו כמו שני ילדים (שראו כלב ים). ב-neah bay עצרנו במוזיאון המקומי שמתאר את חייהם של שבט ה-makah האינדיאני. היו שם קיאקים וכלי צייד ששימשו אותם לצוד ליויתנים, אריות ים ושאר שוכני מעמקים. המוזיאון (והעובדים בו) מתאר כיצד האדם הלבן כבש את אדמותיהם ודחק את מנהגיהם ומסורותיהם עד שכמעט העלימם כליל.
כשיצאנו, השמים עוד לא התבהרו, אבל החלטנו להמשיך ולהגיע ל-cape flattery, להלן הצ'ופצ'יק. בעלי נהג את הרכב השכור לאורך כ4 מייל של כביש סלול ועוד כ4 מייל של כביש בתהליכי סלילה שאז נראה יותר כמו גבינה שויצרית מרוב בורות וחורים. אבל הרי לחזור לאחור אי אפשר... הגענו למגרש חניה ולאחר הליכה של כחצי מייל בדרך בוצית ביער (הלכו המכנסיים הלבנות שהבאתי) הגענו לשרשרת נקודות תצפית שהנוף מהן עוצר נשימה. מגיעים לראש צוק שנופל ישירות לים שבתוכו נישאים להם עמודי סלע (שהתנתקו מהיבשת) הניצבים איתן מול שצף הגלים. ובתוך הסערה הזאת, מעוף השחפים והקורמורנים השוכנים שם במאות דרך קבע נוסך בך מין שלוה.הביקור שלנו שם היה ביוני 2007. בינתיים נראה שסלילת הכביש הושלמה. הנה איזכור נוסף של המקום בסיכום היפה של תמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה